השארת גוף זר בגוף המטופל – אחת הרשלנויות החמורות בעולם הניתוחים
השארת גוף זר בגוף המטופל לאחר ניתוח היא אחת הרשלנויות החמורות, הברורות והמזעזעות ביותר במערכת הבריאות. מדובר במקרים שבהם לאחר סגירת החתך הניתוחי נותר בתוך הגוף חפץ שאינו אמור להיות שם — תחבושת, רפידה, גזה, מחט, כלי ניתוח ואף פריטים ממתכת. מקרים אלה אינם “סיבוך רפואי” רגיל — אלא הוכחה לכך שהצוות לא פעל לפי נהלים בסיסיים ומחייבים.
במרבית המקרים, השארת גוף זר גורמת לזיהומים קשים, כאבים מתמשכים, צורך בניתוח חוזר ולעיתים אף לנזקים בלתי הפיכים. לכן החוק רואה בכך רשלנות רפואית כמעט מוחלטת — הנחשבת מהסוג החמור ביותר.
מה נחשב "גוף זר" שנותר לאחר הניתוח?
גוף זר הוא כל פריט ששייך לציוד הניתוחי או לחומרים רפואיים ונשכח בגוף המטופל.
הסוגים הנפוצים ביותר כוללים:
- תחבושות וגזה
- ספוגיות ניתוח
- מחטים
- כלים כירורגיים קטנים
- קטטרים
- קליפסי מתכת
- רפידות ספיגה
במרבית בתי החולים קיימים נהלים ברורים למניעת שכחת ציוד — ולכן כאשר הדבר מתרחש, מדובר בכשל מערכתי של ממש.
כיצד מתרחשת השארת גוף זר במהלך ניתוח?
יש מספר גורמים מרכזיים העלולים להוביל למחדל כזה:
1. ספירה לא נכונה של כלי הניתוח
בכל ניתוח חובה לבצע ספירה של כל פריטי הציוד לפני ואחרי ההליך.
2. עומס ולחץ בחדר הניתוח
בניתוחים חירומיים או מורכבים — קל לפספס.
3. חוסר תיאום בין הצוותים
טעות במסירת מידע בין האחיות לרופאים.
4. שימוש במגוון גדול של כלים
ככל שהניתוח מורכב יותר — כך גדל הסיכון.
5. חוסר הקפדה על נהלים
במקרים רבים — מדובר ברשלנות מובהקת.
מהם הסימנים לכך שנותר גוף זר בגוף?
לעיתים הסימנים מופיעים כבר ימים אחרי הניתוח, ולעיתים רק אחרי חודשים.
סימנים שכיחים כוללים:
- כאבים חזקים ולא מוסברים
- נפיחות ואודם
- חום גבוה
- הפרשות או דימום מהחתך
- תחושת לחץ פנימי
- זיהומים חוזרים
- תחושת דקירה או גוף זר
בחלק מהמקרים הגוף הזר מצולם בבדיקת רנטגן או CT — ולעיתים מתגלה רק לאחר החמרה משמעותית.
מהם הנזקים שעלולים להיגרם?
1. זיהומים קשים
הגוף הזר משמש מצע לחיידקים — ויכול להוביל לזיהום עמוק ומסוכן.
2. הצורך בניתוח חוזר
כמעט תמיד נדרש להוציא את הפריט בניתוח נוסף.
3. פגיעה באיברים סמוכים
החפץ עלול ליצור לחץ או פגיעה ישירה.
4. הרס רקמות
5. נזק עצבי
6. כאבים כרוניים
7. עיוות או צלקות
8. במקרים נדירים – סכנת חיים
למשל כאשר הזיהום מתפשט לדם (ספסיס).
האם השארת גוף זר נחשבת תמיד רשלנות רפואית?
בפועל, בתי המשפט רואים כמעט בכל מקרה כזה כהוכחה לרשלנות. הסיבה פשוטה: יש נהלים מדויקים שמטרתם למנוע את המחדל — ואם המחדל קרה, סימן שהנהלים לא בוצעו כמו שצריך.
לכן נטל ההוכחה עובר לרוב לבית החולים — והוא צריך להראות שלא התרשל.
כיצד מוכיחים רשלנות רפואית במקרים של גוף זר?
שלב 1: בדיקות הדמיה
CT, רנטגן או אולטרסאונד מוצאים כמעט תמיד את הגוף הזר בבירור.
שלב 2: איסוף מסמכי הניתוח
- דו"ח ניתוח
- רשימות הספירה של הכלים
- תיעוד חדר ניתוח
- דו"חות אחיות
שלב 3: חוות דעת של מומחה כירורג
שיבחן את הסטייה מהנהלים.
שלב 4: הוכחת הנזק
- כאב
- זיהום
- הצורך בניתוח חוזר
- השלכות לטווח ארוך
אילו פיצויים ניתן לקבל?
- כאב וסבל משמעותי
- הוצאות רפואיות
- ניתוחים חוזרים
- נזק נפשי
- אובדן ימי עבודה
- עזרה בבית
מקרים אמיתיים
גזה שנשכחה בבטן
גרמה לזיהום קשה שנמשך חודשים.
מחט שנותרה באזור האגן
הביאה לכאבים עזים ולניתוח חוזר מורכב.
כלי ניתוח קטן שנשאר בבית החזה
גרם לקושי נשימתי ונזק מתמשך.
כיצד המטופלים יכולים להימנע מסיכונים?
- לשאול מי המנתח ומה הניסיון שלו
- לברר מה הסיכונים לפני הניתוח
- לא להתעלם מכאבים חזקים לאחר הניתוח
- לפנות לבדיקה אם יש חשש
סיכום
השארת גוף זר בגוף המטופל היא מחדל רפואי חמור, שניתן למנוע באמצעות הקפדה על נהלים בסיסיים. כאשר צוות רפואי מתרשל — והמטופל נושא בנזק הכבד — החוק מאפשר לקבל פיצוי משמעותי. מדובר באחת הצורות הברורות ביותר של רשלנות רפואית — ולכן חשוב לפעול במהירות ולהגיש תביעה בליווי מומחה.
בכל חשד להשארת גוף זר — מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.